זה עומד להיות הבית הכי ירוק בעולם, מספר יורם קראוס, מנכ”ל חברת SMS הנחשבת לחברה הגדולה באזור המרכז לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, והוא עומד להיבנות בארה”ב בעיר קטנה ושמה רינבק (Rhinebeck). המבנה אמור להכיל בתוכו את כל האלמנטים הירוקים עליהם חשב וגם תכנן המוח האנושי עד כה.
מאחורי המיזם השאפתני הזה, שאמור לשמש דוגמא לכל הבונים הירוקים בעולם, עומד ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח, הנקרא “מרכז אומגה ללימודים הוליסטיים”, אומר יורם קראוס. הבנייה עצמה כבר החלה וכבר הונחו היסודות שלאחריהן יורכב שלד הברזל של המבנה.
על פי המתכננים, מספר יורם קראוס, הבניין הזה יעוד בכל תקני הבנייה הירוקה המחמירים ביותר הקיימים כיום, הוא יענה על דרישות האספקה העצמית של אנרגיה ומים ויעשו בו שימוש בחומרים הירוקים הכי טובים הניתנים כיום להשגה.
- על פי אלו תקנים בונים את הבניין?
יורם קראוס: “לבניין הזה לא מספיקים תקני ה-LEED האמריקאי. מעבר לתקן הזה, שהפך לתקן המקובל בבנייה ירוקה בעולם כולו, הוסיפו המתכננים עוד שני תקנים: האחד הוא תקן משופר של ה-LEED, הנקרא פלטיניום, שלו דרישות גבוהות יותר. התקן השני נקרא “אתגר הבניין החי” שהוא תקן מחמיר בהרבה מכל התקנים הקיימים כיום בבנייה ירוקה.
- מהו תקן “הבניין החי”?
יורם קראוס: “זהו תקן המורכב מ-16 סעיפים שונים, המחייבים לא רק את הבניין עצמו כיחידה בודדת, אלא בהסתכלות על השתלבות הבניין בסביבה בה הוא נבנה, לאופי הקהילה בסביבה ולטבע הסובב את האזור. מעצבי התקן הזה הגדירו אותו כבנייה של בניין שיש לו אלגנטיות של פרח.
- אלה עוד חידושים ירוקים נראה בבניין אומגה?
יורם קראוס: “במרכז המבנה תוקם חמה ענקית בשטח של כ-400 מ”ר שבה תהיה מערכת לסינון מים, כדוגמת מערכת הסינון המשמשת בצמחים, בקטריות ופטריות. המערכת הזו תהיה מסוגלת למחזר כ-200 מ”ק של מי שפכים ליום. המים האלו יוחזרו למי התהום שמתחת לבניין. הכל במטרה להראות שניתן לבנות בלי לפגוע בסביבה ובטבע”.
]]>“בית ירוק על פי הגדרתו, הוא בית שמותאם לתנאי השטח בו הוא נבנה, לאקלים הסביבתי בו הוא נמצא ונבנה מהחומרים המתאימים למיקומו וסביבתו”, משיב יורם קראוס. “סביבת המגורים בארה”ב שונה מסביבת המגורים בישראל. יש הבדלים בתנאי מזג האוויר, במרחב הגיאוגרפי ובצפיפות עירונית או המרחב המדברי. סביבת הבנייה היא המכתיבה צרכים ואילוצי תכנון שונים על פי תקני הבנייה הירוקה, מסביר יורם קראוס. לכן, בתים שנבנים בארה”ב , מיועדים לתת מענה לבעיות שונות מבתים שנבנים בישראל. ומכאן גם התשובה לשאלתכם - הגדרות הבנייה הירוקה שונות בארה”ב ובישראל ולכן בית ירוק שנבנה בישראל לא בהכרח יקבל הכרה כבית ירוק בארה”ב”.
•- עד כמה שטח הדירה הרשום בחשבון הארנונה יש לו אחיזה במציאות?
“לא מומלץ להסתמך על חשבון הארנונה כמסמך המעריך את שטח הדירה. יש סיכוי שהשטח הנקוב בו הוא נכון, אך יש סיכוי שהוא איננו מדויק, משיב יורם קראוס. “על פי ניסיוני, רוב חשבונות הארנונה לא מדייקים בשטח הנכסים להם הם מתייחסים.
“צריך להבין, מסביר יורם קראוס, “ששטחי הדירה הרשומים בחשבון הארנונה מחושבים על פי צו הארנונה של הישוב בו הוא נמצא. ולכל ישוב יש צו ארנונה שונה. לכל ישוב, לדוגמא, יש חוק עזר שונה המתייחס באופן שונה למחסנים, מרפסות, חדרי מדרגות פנימיים וחיצוניים, וכד’. שמאי חיצוני שימדוד את אותו שטח דירה שמדדו מודדי הארנונה של הישוב, סביר להניח שיביא מספרים שונים מאלה שימדדו ע”י מודדי העיריה או המועצה המקומית/אזורית”.
•- נאמר לנו שבית צמוד קרקע בישראל לא יכול להיחשב כבנייה ירוקה וכי דווקא הבתים המשותפים, רבי הקומות, הם אלה העונים על דרישות הבנייה הירוקה בארצנו - נשמע לנו תמוהה אך בכל זאת החלטנו לשאול האם נכון..?
“עד כמה שזה ישמע מוזר, צדקו אלה שטענו בפניכם כי בניית בית פרטי בישראל איננה משתלבת עם המגמה הירוקה, משיב יורם קראוס. “בית פרטי צמוד קרקע בישראל איננו בית ידידותי לסביבה, ולא משנה עד כמה נחמיר ונתעקש על אלמנטים וחומרים של בנייה ירוקה”, אומר יורם קראוס. “הסיבה לכך היא, שכיום, בארצנו הקטנטונת אין מקום לבנייה פרטית צמודת-קרקע, כי עתודות הקרקע כאן קטנות ומידלדלות כל הזמן. לכן, על פי החשיבה הירוקה, יש להותיר את הקרקע בארץ לשימושים אחרים - חקלאות, ייעור, שמירת הטבע וכד’. לכן, אומר יורם קראוס, “נכון לישראל, בית משותף, רב-דירות וגבוה, הוא הבית הירוק האמיתי, לפחות על פי המהדרין של הבנייה הירוקה”.
יורם קראוס, הוא מייסד ומנכ”ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. החברה פועלת בתחום הבנייה מזה למעלה מ-15 שנים ובין לקוחותיה נמנים ארגונים ומוסדות חשובים בישראל, כמו משרד הביטחון, ארגונים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח וחברות היי-טק בינלאומיות, כגון גוגל, סאפ, הוט ועוד. SMS בראשותו של יורם קראוס, פועלת בישראל ובחו”ל ונחשבת כיום לחברה הגדולה בתחומה במרכז הארץ.
]]>
אם ראית ברק או שמעת רעם חפש מחסה בהקדם האפשרי. מרגע שראית את הברק התחל לספור - אם עברו פחות מ-3- שניות עד שנשמע הרעם, חפש מיד מקום להסתתר בו כי הסופה כבר בדרך אליך.
]]>
מאת: יורם קראוס, מנכ”ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי
התפתחות תחום הבנייה הירוקה פתחה אופק חדש של הזדמנויות עסקיות ליצרנים ותעשיינים בתחום הבנייה המסורתי, אומר יורם קראוס. אם נבדוק מעט נתונים שפורסמו לאחרונה ע”י צוות מוסד שמואל נאמן, תצטייר תמונה ברורה המעריכה את היקף ההשקעה בתחום איכות הסביבה (מוצרים ושירותים) בעולם, בכ- 570 מיליארד דולר לשנה, כאשר כשליש מסכום זה מושקע על טכנולוגיות סביבתיות.
רק לשם ההשוואה, אומר יורם קראוס, השוק “הסביבתי” גדול כמעט פי 14 מהכספים המתגלגלים בשוק הביוטכנולוגיה ואף גדול פי 15 משוק הננו-טכנולוגיה, שם עומד ההיקף על כ- 38 מיליארד דולר לשנה.
כבר כיום מייצאת ישראל מוצרים ושירותים סביבתיים בהיקף העומד על כ- 300 מיליון דולר לשנה. תעשייני תשומות הבנייה הירוקה כבר מייצרים כיום מוצרים “ירוקים” וזה לא סוד, שבכוונת רבים נוספים להיכנס לתחום זה, אומר יורם קראוס, כי כולם כבר מבינים שכניסה מוקדמת לתחום, תקנה להם גם יתרון כלכלי תחרותי שיפתח להם שווקים רבים לייצוא לעולם כולו.
על מה מדובר? יש לא מעט מוצרים שכבר הוגדרו כמוצרים ירוקים ישראלים, אומר יורם קראוס, אם זה טיח טרמי המיוצר בארץ וכבר משווק לייצוא, אומר יורם קראוס. גם תחום הבלוקים המבודדים התפתח יפה בישראל, כמו גם חומרים מבודדים ומובילי חימום סולארי.
ישראל מובילה בעולם כבר בתחומים לא מעטים בשוק מוצרי הבנייה הירוקה, כמו בתחום החומרים לחסכון ולמחזור מים שפותחו כאן בארץ וכוללים גם מערכות מתקדמות להשקיית גינות במים ממוחזרים מהבית וכל זאת למרות שהתחום עצמו התפתח במקומות אחרים הרבה יותר מאשר בישראל.
במה עוד מתמקדים כאן? ובכן, יצרנים ישראלים הצליחו לפתח מערכות מתקדמות לחימום מים באמצעות אנרגיה סולרית, המשתמשות בקולטי שמש, שהינו תחום בפני עצמו בו ממוקמת ישראל במקום מכובד בקרב יצרנים בעולם כולו, אומר יורם קראוס. מאותו תחום התפתחו גם שיטות וחומרים לחימום ובידוד, כמו גם פיתוח ושימוש בצבעים תואמים כדי לחסוך באנרגיה וזו רק רשימה חלקית. כי כולם כבר יודעים שמדובר בשוק יציב, שהנתונים לגביו אומרים שהוא גדל כבר כיום מדי שנה בקצב שבין 1% במדינות מפותחות ועד 8% במדינות המתפתחות. כלומר, הירוק הפך כבר להזדמנות עסקית שאף אחד לא ירצה להפסיד.
]]>מאת: יורם קראוס
תקן הבנייה הירוקה בארה”ב מפורט ומחמיר הרבה יותר מהתקן הישראלי החדש שפרסם מכון התקנים הישראלי. לייתר דיוק, בארה”ב קיימים כמה תקנים לבנייה ירוקה וכל הרוצה להחמיר ולהתקרב יותר לטבע, יימצא שם את התקן המתאים לו, שיהפוך אותו ירוק למהדרין, מסביר יורם קראוס, מנכ”ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, הנחשבת לחברה הגדולה ביותר בתחומה במרכז הארץ. אולם, נשאלת השאלה, האם בית ירוק, שנבנה על פי התקן המחמיר ביתר בארה”ב, יועתק לכאן, לארץ ישראל שבמזרח התיכון, יהיה אף הוא בית ירוק למהדרין?
כדי לענות על השאלה, עלינו לעיין שוב בהגדרה של בניה ירוקה, מסביר יורם קראוס, ולבדוק מהו בדיוק “בית ירוק”.
ובכן, אומר יורם קראוס, בית “ירוק” הוא בית שמותאם לתנאי השטח בו הוא נבנה, מותאם לאקלים הסביבתי בו הוא נמצא ונבנה מהחומרים המתאימים למיקומו וסביבתו. “בית ירוק”, ממשיך יורם קראוס, הוא בית המשתלב בסביבת המגורים הטבעית והאנושית בה הוא מוקם. עכשיו, נחזור אחורה כדי לבדוק את השאלה שהצבנו בתחילת המאמר - “האם בית ירוק אמריקאי יכול להיכלל אוטומטית בהגדרה של בית ירוק ישראלי? שואל יורם קראוס ומשיב: הרי ידוע כי בכל סביבת מגורים שוררים תנאים שונים - קור וחום, הרים ועמקים, צפיפות עירונית או בדידות מדברית. על פי תקני הבנייה הירוקה, סביבת הבנייה היא המכתיבה צרכים ואילוצי תכנון שונים. לכן, בתים שנבנים בצפון ארה”ב, לדוגמא, נותנים מענה לבעיות שונות מבתים שנבנים, לדוגמא, ברמת הנגב הישראלי.
זאת ועוד, עד כמה שזה ישמע מוזר, בניית בית פרטי בישראל איננה משתלבת עם המגמה הירוקה ולא משנה עד כמה נחמיר ונתעקש על אלמנטים וחומרים של בנייה ירוקה - בית פרטי צמוד קרקע בישראל איננו בית ידידותי לסביבה, אומר יורם קראוס. תשאלו מדוע? התשובה לכך פשוטה וברורה: כיום, בארצנו הקטנטונת אין מקום לבנייה פרטית צמודת-קרקע, עתודות הקרקע קטנות ומידלדלות ולעומת זאת האוכלוסייה באר כל הזמן גדלה וגדלה. לכן, על פי החשיבה הירוקה, יש להותיר את הקרקע בארץ לשימושים אחרים - חקלאות, ייעור, שמירת הטבע וכד’. והדברים נכונים במיוחד באזור מרכז הארץ המאוכלס בצפיפות ואפילו בצפון ישראל. לכן, אומר יורם קראוס, בית ירוק אמיתי בישראל הוא בית דירות משותף, רב-דירות וגבוה ועד כמה שזה ישמע מוזר ומתסכל, אם ירוקים אתם בנשמה ומחפשים “סביבה ירוקה” - הבית הנכון לכם הוא דירה הממוקמת באחת הקומות הגבוהות, באחד מהבתים משותפים, שנבנו במרכז אחת הערים הגדולות במדינה.
]]>
סקר שנערך לאחרונה ע”י העיתונים דה-מרקר והעיר תל-אביב, מצא שהעיר הרצליה היא העיר הירוקה ביותר בישראל, אומר יורם קראוס, מנכ”ל חברת SMS, הנחשבת לחברה הגדולה ביותר במרכז הארץ בתחום ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. על פי דה-מרקר והעיר תל-אביב, הרצליה זכתה בבכורה בזכות אחוז מיחזור הפסולת הגבוה המבוצעת בתחומה, רמה גבוה של איכות המים והתייחסות לפיתוח שטחים ירוקים בתחומי העיר, כמו גם הקפדה על העברת מידע מפורט, עדכני ועקבי לתושבי העיר בכל ה שנוגע לאיכות הסביבה.
ואיזו עיר נחשבת לעיר הכי פחות ירוקה בישראל? על פי אותו הסקר, אומר יורם קראוס, באשדוד הירוק הוא בעצם ירקרק בהיר והיא העיר הכי פחות ירוקה, בגלל אותם סיבות שמנינו לעיל אך בתוצאות הפוכות. כלומר, באשדוד הכי פחות ממחזרים פסולת וגם זיהום האוויר בה הוא גבוה.
פרט להרצליה, מסביר יורם קראוס, רק נתניה ופתח-תקוה קיבלו בסקר הזה ציון שוכלל הגבוה מ-8, מה שממקם אותן גם כערים ירוקות. כל היתר, בהן תל-אביב, רמת-גן, חולון, חדרה ובאר-שבע, לא עברו את הסף הירוק.
המדדים העיקריים שנמדדו בסקר הזה, מסביר יורם קראוס, היו שיעור מיחזור הפסולת, זיהום האוויר, איכות המים, שקיפות בנוגע לפיתוח סביבתי ודאגה למרחבים ירוקים.
ראוי לציין גם את העיר נתניה , שהיגיעה בסקר למקום השני, כשאחריה על פי סדר מקומות יורד, נמצאות פתח-תקווה, כפר סבא, ראשון לציון וירושלים (מקום 6).
חיפה, שזוכה להרבה כותרות בגלל זיהום האוויר שבה, אומר יורם קראוס, הפתיעה לטובה והתמקמה במקום מכובד באמצע - מקום 7, בזכות רמת מיחזור פסולת גבוהה המבוצעת בתחומה.
]]>
“אחת השיטות לבנייה ירוקה שאומצו ופותחו ע”י חברות המתמחות בבנייה שכזו, היא שיטה המתבססת על בנייה מלבנים (בלוקים) העשויים מפולימרים, או החומר המוכר יותר בשמו העממי - קלקר”, מסביר יורם קראוס. “השיטה הזו, הנקראת בארה”ב ICF, קיבלה בשנים האחרונות תאוצה משמעותית, הן בארה”ב והן בקנדה. החותמת הירוקה לשיטה הזו התקבלה סופית לאחר שפארק יילו-סטון (yellowstone park ), החליטו לבנות את הבקתות במקום בהתבסס על שיטת ה-ICF.
- מה הופך את השיטה הזו לירוקה?
יורם קראוס: “הבסיס של השיטה הזו הוא חומר הגלם ממנו עשויות הלבנים (הבלוקים). מדובר בלבנים העשויות קלקר, שנדחסו בתהליך הייצור פי חמישה מקלקר רגיל”.
בארץ, אומר יורם קראוס, השיטה הזו כבר מיושמת ומיוצרת מתחילת שנות ה-90. הבלוקים של הקלקר מיוצרים במפעל קל-קר של קיבוץ עין כרמל. והקיבוץ אף הגדיל לעשות ובנה מספר שכונות בשיטה הזו, שאכן הוכיחה את עצמה בחיסכון עצום בזמן הבניה ובאנרגיה.
ראוי להזכיר כי גם בקיבוץ צורן נבנו בתים מבלוקים של קלקר כבר לפני כ-15 שנה.
לאחרונה יצאו כמה אמצעי תקשורת בהכרזה על הבית הירוק הראשון בישראל, שנבנה כולו על טהרת עקרונות הבנייה הירוקה, מספר יורם קראוס. מדובר בבית פרטי שנבנה במושב בורגתא שבעמק חפר, ועל פי הפרסומים, הבית הזה נבנה בשיט, ICF שיובאה מקנדה.
מי שמייבא את חומר הגלם הזה לארץ היא חברת ג.פ. בנייה ירוקה. החומר עצמו עבר תהליך מיוחד שנותן לו יכולות בידוד תרמי ואקוסטי. נוסף על כך, החומר עובר תהליך של עיכוב בערה של ארבע שעות, כך שבמקרה קיצוני שבו החומר יעלה באש, הוא לא יפלוט חומרים רעילים. על פי היבואנים, הקלקר מיוצר בצפיפות גדולה של כמעט פי שלושה מלבני איטונג.
צביקה הלפרין, מנכ”ל משותף עם פיני גל בחברת ג.פ. בנייה ירוקה, מספר שהשיטה מקצרת את תהליך הבנייה באופן משמעותי. מקלה את העבודה על העובדים בשטח וגם על בעלי המקצוע, אומר יורם קראוס. הם נותנים דוגמא שלמשל, החשמלאי לא צריך לשבור קיר או לחצוב בבטון, אלא הוא פשוט חותך את הבלוקים מקלקר בסכין חמה ומציב בתוכם את התשתית.
יורם קראוס מספר כי שיטת ICF מיושמת כבר בקנדה, באיטליה, באוסטריה, בארצות הברית, בשבדיה ואפילו בסעודיה. היא עומדת בכל התקנים הכי מחמירים של איכות הסביבה, בהם גם התקן השבדי שנחשב למחמיר ביותר.
]]>
מאת: יורם קראוס
“בשלוש השנים האחרונות אפשר כבר לסמן מגמה”, טוען יורם קראוס, מנכ”ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, “אנו רואים שרשויות מקומיות מתחילות לשלב מרכיבים של בנייה ירוקה בהנחיות של תב”עות ובדרישות לקבלת היתרי בנייה. זה התחיל עם בודדים ועכשיו כבר יותר ויותר רשויות מקומיות מאמצות את התקנים של בנייה ירוקה”.
- האם מדובר יותר בהנחיות ממשלתיות או שעדיין המגמה מוכתבת בידי ארגונים וולנטריים?
יורם קראוס: “נושא הבנייה הירוקה בישראל נמצא רק בחיתוליו וקיימים עדיין הרבה מאוד חללים שלא נגעו בהם עדיין מבחינת התקנים. כל עניין התקנים של בנייה ירוקה מטופל עדיין בישראל במסגרות אקדמיות, ופרטיות שהן יותר וולונטריות באופיין. למסגרות הממשלתיות באופן טבעי לוקח יותר זמן לאמץ חידושים אבל גם הם מתקדמות בכיוון הירוק, לאט לאט אבל בטוח הם מאמצות תקנים ירוקים.
- האם יש הטבות שמעודדות את אלו הבונים ירוק?
יורם קראוס: “יש התחלה של עידוד בנייה ירוקה בישראל. קיים דו”ח שהגישה הכנסת ולפיו יינתנו תמריצים למי שיבחר לבנות על פי מודל ירוק. מדובר על תמריצים באמצעות הקלות מס או הגדלת אחוזי בנייה ואף פטור מהיטל השבחה”.
- על אלו תקנים ירוקים מדובר בישראל?
יורם קראוס: “הבנייה הירוקה בישראל נסמכת כיום על תקן 5281 הישראלי ותקן ה-LEED האמריקאי. התקן הישראלי לבנייה ירוקה מתייחס לבניינים חדשים או לבניינים שעברו שיפוץ יסודי. אבל הוא כולל גם בנייני מגורים וגם בנייני משרדים או בניינים בעלי שטחי מסחר”.
- מהו התנאי היסודי של תקן הבנייה הירוקה הישראלי?
יורם קראוס: “כדי שבניין או מבנה כלשהו ייחשב בישראל כבניין העומד בהגדרה של מבנה ירוק, התנאי הוא שהמבנה יתוכנן אדריכלית והנדסית מתוך התחשבות באדם ובסביבה וייבנה עם מאפיינים שיביאו לידי ביטוי את ההתחשבות הזו”.
- כיצד קובעים את רמת הבנייה הירוקה של בית מסוים?
יורם קראוס: “יש כמה מאפיינים/קריטריונים לתכנון ולבנייה הירוקה, שהעיקריים שבהם כוללים שימוש נכון ומכסימאלי במשאבים טבעיים, ניצול מקסימאלי של אנרגיה, מים ואוויר כדוגמת אוורור טבעי וגם בידוד אקוסטי. כל קריטריון מקבל ניקוד מסוים וככל שיש יותר קריטריונים כך עולה הניקוד הירוק לבית. גם מהלך הבנייה הוא קריטריון ההווה ניקוד, כמו אופן הטיפול בפסולת הבניין ומיחזור של הפסולת וכד’”.
]]>
כשיצאה ההודעה ממרכזי חברת גוגל (GOOGLE), שבמאונטיין ווי, קליפורניה, שהחברה החליטה על הקמת מרכז פעילות בישראל, היו שראו בכך נקודת ציון חשובה להתבססות האינטרנט הישראלי במפה הוירטואלית הגלובלית. לאחר ששככו קולות המצהלה נשארה תלויה באוויר השאלה במי תבחר ענקית האינטרנט לפקח עבורה על פרויקט בניית משרדיה הראשונים של גוגל (GOOGLE) על אדמת הקודש.
השאלה הזו לא נשארה באוויר הרבה זמן. אם יש מישהו בישראל שיודע משהו על הצרכים והדרישות של חברות ההיי-טק הבינלאומיות הגדולות, הוא ללא ספק יורם קראוס, מנכ”ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, שכבר בנה את מרכזיהם של הגדולות בחברות הפועלות בישראל.
שמות כדוגמת סאפ (SAP), ICQ או אמדוקס, הם רק חלק קטן ברשימת החברות שבחרו ביורם קראוס כאיש שיבנה להן את מרכזי הפעילות שלהן בישראל.
וכך היתה זו רק שאלה של זמן המכרז עד שהכריזו בגוגל כי הם בחרו ב-SMS לפקח עבורם על בניית המשרדים הראשונים של החברה בפארק ההיי-טק “מת”ם, הממוקם בכניסה הדרומית לחיפה.
“הקו המנחה את פעילותנו העסקית”, אומר יורם קראוס, “מבוסס קודם כל על יושרה, סינרגיה ושיתוף פעולה מלא עם הלקוח. המוניטין של עבודה איכותית, חיסכון ללקוח ועמידה בלוחות זמנים מהירים, הם רק חלק מהסיבות, מדוע חברות ההיי-טק המובילות בישראל, בוחרות לעבוד עם SMS.
“הנה עוד כמה שלא הזכרת”, מתקן יורם קראוס את הרשימה שלעיל:
HOT - עבורה ניהלנו ופיקחנו על הקמת בית החברה בפארק יקום.
Commtouch - לה הקמנו את המרכז העולמי של החברה בנתניה.
Metalink - לה ביצענו את פרויקט הקמת מרכז החברה בפארק יקום.
זוהי רק רשימה חלקית ומייצגת, אומר יורם קראוס, כי על לקוחותינו נמנים חברות היי-טק נוספות, כמו גם בנקים, חברות ממשלתיות, חברות ביטוח, מפעלים ובעלי מקצועות חופשיים רבים ומכובדים, ביניהם: בנק המזרחי, בנק טפחות, מבטחים קרנות פנסיה, הראל חברה לביטוח, סונול, ארקיע, חברת נתיבי איילון ועוד.
לאחר שהסתיים הפרויקט של גוגל בחיפה, ונציגיה הישראלים של ענקית האינטרנט התמקמו במשרדיהם החדשים, הודיע גוגל כי היא פותחת מרכז פעילות נוסף והפעם - בתל-אביב.
גם הפעם נקרא יורם קראוס לדגל וחברת SMS ניהלה עבור גוגל גם את פרויקט משרדיה החדשים בתל-אביב.
יורם קראוס: “SMS ניהול פרוייקטים ופיקוח הנדסי, לבנייה ושידרוג של מבנים ומשרדים בישראל ובחו”ל. אנו נחשבים לחברה הגדולה והמובילה במרכז הארץ בתחום המערכות האלקטרו-מכאניות ועבודות פנים ומבצעים למעלה מ-50 פרויקטים מורכבים בשנה”.
בבסיסה של כל קשר עם SMS, מוסיף יורם קראוס, ניצבת המחויבות הבלתי מתפשרת שלנו ללקוח והמוניטין רב השנים של SMS, המבטיח לך שלושה דברים:
עבודה באיכות מקצועית הכי גבוהה! עמידה בלוחות זמנים הכי מהירים! כשהתוצאה הסופית של השניים הראשונים היא בעצם הדבר השלישי - חיסכון תקציבי גדול!
]]>יורם קראוס: “הייתי מחלק את מגמת הגירת העסקים מתל-אביב לשלושה גלים. עד לפני שנים ספורות בלבד, כל עסק או חברה שרצתה להתהדר בסממן חיצוני של עושר וחוסן הייתה מתמקמת באחד המגדלים בלב תל-אביב. אף אחד לא לקחת בחשבון את הפקקים, המחסור במקומות חנייה גם לא את גובה הארנונה לעסקים שגובה עיריית תל-אביב. מה שחשוב היה להיות על קו החוף או באחד ממרכזי העסקים של העיר הגדולה.
- להיכן עברו גלי ההגירה הראשונה של העסקים ?
יורם קראוס: “כיוון המעבר הראשון מתל-אביב היה דווקא קרוב, מרחק נגיעה מהעיר הגדולה לאזור הבורסה ברמת-גן. שם סביב רחוב אבא הילל ברמת-גן התמקמו כל חברות ההיי-טק שפרחו בישראל עד התנפצות בועת האינטרנט ב-2001. מדוע בחרו פליטי תל-אביב דווקא ברמת-גן אין על כך תשובה ברורה, כי תעריפי הארנונה לעסקים שגובה עיריית רמת-גן דומים מאוד לאלה שגובה עיריית תל-אביב. גם מבחינת הפקקים ומקומות החנייה אין הבדל גדול בין השתיים. אבל זו הייתה המגמה. אמנם, גוגל (GOOGLE) עדיין לא הייתה קיימת ולמייקרוסופט או לסאפ (SAP) לא היו עוד תחרים בתחומם, אבל אם היית חברת סטרט-אפ שרצתה לשדר יוקרה, היית צריך לשכור משרד סביב רחוב אבא הילל ברמת-גן”.
- מה היה הכיוון של הגל השני של החברות והעסקים?
יורם קראוס: “הגל השני כבר חיפש לצאת מהעיר הגדולה, אבל לא להתרחק ממנה יותר מידי. הכיוון היה לאזור הרצליה פיתוח או לאזור רמת החייל, לדוגמא. אם מחפשים לשרטט איזשהו ציר, אז נתיבי איילון יכולים להוות ציר שכזה. כל החברות הגדולות התמקמו שם, כולל חברות הסלולר וההיי-טק. נרשם חיסכון מסוים בארנונה ולעיתים גם בדמי השכירות, אך המעבר להרצליה הצליח גם לפתור במשהו את בעיית הפקקים וגם מצוקת החנייה קיבלה קצת אוויר לנשימה, אף שהוחלפה בחנייה בתשלום בחניונים שפרחו באזור העסקים”.
- הגל השלישי, זה של היום, לאן הוא עובר?
יורם קראוס: “הגל השלישי כבר מחפש את הטוב הכין שרק ניתן למצוא אותו. כלומר, הוא יחפש לחסוך - הן בארנונה, הן בדמי השכירות, הוא יחפש להקל על העובדים והלקוחות להגיע למשרדים, והוא גם יחפש עבורם מקום שיוכל להציע חנייה בשפע. אם הגל השני התמקם לאורך ציר נתיבי איילון, אנו יכולים לראות כיום חברות ועסקים המחפשים להתמקם לאורך כביש חוצה ישראל (כביש 6) או לאורך מסילת הרכבת. מדובר בחברות ועסקים הבורחים מהכרך הגדול ומתמקמים בפריפרייה ובערי הלוויין הקטנות שסביב תל-אביב. כך זה בפתח-תקווה, בראשו-לציון, ואפילו יש המצפינים עד קיסריה ואף אחד כבר לא מרים גבה”.
]]>